מסעות בנימין מטודלה

עם אור שחר ביום לא עבות,
בעירו אשר עיר לא תשווה לה.
מרעיו שדיברו בו טובות,
משונאיו שדיברו דברי בלע,
מנושיו שנשו בו חובות,
יקלעם אלוהים בכף קלע,
אל דרכי נדודים יצא בנימין מטודלה.

הוא עבר נאות כפר,
וערים והרים בם הרוח יללה.
הוא סבב ערבות ויערים,
לא נח בכל אלה הוא אלא
גם חצה גלי ים סוערים
בספינה שנקראת קראבלה,

כי נוסע גדול היה בנימין מטודלה.

הוא ראה נפילים ובצדם
ננסים קומתם לא גדלה.
הוא ראה פראי איש,
ברקדם מן ריקוד כדוגמת טרנטלה.
ושמע הוא מפי מלכתם,
כי שבויה היא שמה דונה אדלה,
פזמון...

הוא הגיע אל כוש,
הוא עבר עד עין פוט,
הוא הגיע גם אל הסמבטיון.
הוא חונן את עפר עיר ציון,
הוא טיפס כרמלה.
ובדרך אל הודו אמר,
אם כבר כאן אני אט גם בבלה,
פזמון...

כך עבר יבשות ואיים,
בלי לשאול עד מתי יטלטלה.
ורכב על פילים ומריאים,
ועל גב לביאה ובדומה לה.
וצנח מצוקים נוראים,
בסוכך המכונה אומברלה,
כי נוסע אמיץ היה בנימין מטודלה.

ובשובו מדרכיו הוא ישב
ומיד נוצתו החלה,
חיש לכתוב את קורות מסעיו,
עלי ספר מילה בסלע.
כך כתב וכתב וכתב,
כל ימיו הוא לבלי התעצלה,
כי היה לו בלי סוף,
מה לכתוב ולכתוב לאותו בנימין מטודלה.
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00