דבר אלי בפרחים

בַּחֹרֶף הַגֶּשֶׁם טַפָף עַל הַגַּג,
אָמְרָה כִּי לָבָן הוּא צִבְעָהּ הֶאָהוּב,
לְיַד אָז הִגִּישׁ לָהּ בַּלֵּב הָיָה חַג,
צְרוֹר נַרְקִיסִים רֵיחָנִי וְרָטוּב

צָחֲקָה נַעֲרִי הֶחָבִיב,
עוֹד נָשׁוּב נְדַבֵּר בָּאָבִיב.
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים, אֲהוּבִי,
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים.

אָבִיב בָּא, בִּקְּשָׁה אֲבִיבִית לִהְיוֹת,
הוֹרִיקוּ שָׂדוֹת בַּמֶּרְחָב וּבַנִּיר.
הֵבִיא לָהּ זָרִים צֵהוּבֵּי חָרְצִיוֹת,
אַךְ הִיא כְּבָר צִפְּתָה לְיוֹם קַיִץ בָּהִיר.

אֶת פִּרְחֵי הַתֵּבֵל לִי אֱסֹף,
נִתְרָאֶה עֵת אָבִיב יַחֲלֹף.
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים, אֲהוּבִי,
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים.

יוֹם קַיִץ לוֹהֵט וְהוּא בְּבֵיתוֹ,
יָבַש כֹּל שָׂדֶה, פֶּרַח בָּר לֹא שָׂרַד
לְפֶתַע בַּפֶּתַח עָמְדָה לִקְרָאתו,
בִּקְּשָׁה זֵר פְּרָחִים לוּ רַק פֶּרַח אֶחָד.

אֵיךְ יִתֵּן וְהַכֹּל כְּבָר יָבֵשׁ?
אֲבָל הִיא עוֹד חֲזָרָה לְבַקֵּשׁ:
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים אֲהוּבִי
דַּבֵּר אֵלַי בִּפְרָחִים.