הפרחים כמו שטיח
השתרעו פה במורד,
וגדליהו אבטיח -
מצד סג'רה ירד.

הוא ניגש אלי בדרך
וירד מעל הפרד
ושניהם כרעו לי ברך,
גם הפרד - זאת אומרת.

וגדליהו אז את פיו פתח
והסביר שהמצב הוא כך:
שבבוקר, זאת אומרת,
מהומם הוא, זאת אומרת,
ובלילה, זאת אומרת,
לא נירדם הוא, זאת אומרת.

הוא באוכל, זאת אומרת,
לא נוגע, זאת אומרת,
לא הפרד, זאת אומרת,
אלא גדליה, זאת אומרת.

ולפני פה, זאת אומרת,
בין ערביים, זאת אומרת,
הוא כורע, זאת אומרת,
על ברכיים, זאת אומרת.

שאביט בו, זאת אומרת,
בסימפטיה, זאת אומרת,
לא בפרד, זאת אומרת,
רק בגדליה, זאת אומרת.

זאת שמעתי והרגשתי
כי חולה הוא, זה האיש,
חיש מהר חמור חבשתי,
לרופא דהרתי חיש...

והתחלתי מספרת
בדיוק ולא בערך,
איך גדליהו עם הפרד
לפני כרעו על ברך.

ופיתקה הוצאתי לפניו,
וקראתי מהו המצב...
שבבוקר, זאת אומרת...

הרופא ענה בנחת:
אנוכי כבר בן שמונים -
אך אזכור עוד, כן, זה ככה,
אלה הם הסימנים.

למחלה הזאת, זיכרי רק,
אין רצפטים ופטנטים.
בה אחד את השני רק
מרפאים הפצינטים

ובעניין גדליהו, שרכב
על הפרד - זהו המצב:

אם הלב בו, זאת אומרת,
מתגעגע, זאת אומרת,
ויותר הוא, זאת אומרת,
לא יודע, זאת אומרת,

זה סימן לך, זאת אומרת,
שמיסכן הוא, זאת אומרת,
לא הפרד, זאת אומרת,
אלא גדליה, זאת אומרת.

עוד תיקחי לך, זאת אומרת,
עגלונת, זאת אומרת,
ותיסעי בה, זאת אומרת,
החופתה, זאת אומרת.

ביום שמש, זאת אומרת,
תירתמיהו, זאת אומרת,
לא את גדליה, זאת אומרת,
זאת אומרת את הפרד.

ובדרך, זאת אומרת,
יחייכו לך, זאת אומרת,
גם הפרד, זאת אומרת,
וגדליהו, זאת אומרת!
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00