כנרת

כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת, אֵלַיִךְ
נִמְשֶׁכֶת כָּל נֶפֶשׁ מֵאָז.
כָּל קֶסֶם מוֹלֶדֶת מֵימַיִךְ
יָפִיקוּ בַּלַּיְלָה כְּרָז.

סוֹדוֹת הַיָּמִים שֶׁנָּגוֹזוּ
בְּרֶטֶט הַגַּל הַשָּׁלֵו
וְלָךְ כָּל בָּנַיִךְ יַחְרֹזוּ
מֵיטַב מַנְגִּינוֹת שֶׁבַּלֵּב.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
זִיו קֶסֶם בְּחוֹל הַמִּדְבָּר.
אִתָּךְ מִן הַגּוּף נֶעֱקֶרֶת
צִפֹּרֶן יֵאוּשׁ הָאַכְזָר.

עֵת נַחַשׁ יַזְרִים הַיָּרֵחַ,
עָנָן יִתְבּוֹסֵס בְּחָלָב.
תּוֹךְ בֶּכִי קוֹפֵץ וְשָׂמֵחַ
בִּתְהוֹם הֶחָזֶה הַלֵּבָב.

יָדַעְתִּי, הַשַּׁחַר יוֹפִיעַ
לִשְׁפֹּךְ אֶת אוֹרוֹ בְּשָׂדוֹת,
מִתֶּלֶם אֶל תֶּלֶם יָנִיעַ
בְּקֶצֶב צִלְצוּל מַחְרֵשׁוֹת.

יָדַעְתִּי מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
הַיֶּזַע הַגּוּף לֹא יֶחְדַּל.
וְהָלְאָה, וְהָלְאָה בְּלִי הֶרֶף
אֶמְשֹׁךְ בְּרִתְמוֹת הֶעָמָל.

כִּי רַב עוֹד, כִּי רַב עוֹד הַיֶּגַע
בִּשְׂדוֹת הַשָּׁרָב הַלּוֹחֵךְ.
רַק כּוֹחַ אַחְלִיפָה, רַק רֶגַע
אָנוּחַ וְהָלְאָה אֵלֵךְ.

בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, אוֹ אַחֶרֶת,
וְאִם אֶכָּשֵׁל לִזְמַנִּים -
אֵלַיִךְ, אֵלַיִךְ, כִּנֶּרֶת,
אָבוֹא לְחַדֵּשׁ עֲלוּמִים.

בְּתוֹהוּ דְּמָמָה הַשּׂוֹרֶרֶת
תָּמִיד קְרִיאָתִי תְּרַחֵף:
כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,
אַמְּצִי אֶת הַבֵּן הֶעָיֵף.