עולה ומכה לחינם.
כבר אלף שנים שותק
החוף הלבן מול הים.
נסו להבין את התכלת,
נסו להבין את הים.
סוער ורוגש בלי תוחלת
ועוד ועוד לא נירדם.
הים האילם ניפחד,
ושמש מכה על הגל.
כבר אלף שנים ניבט
אותו הרקיע מעל.
פזמון...
הים העייף גואה,
המלח אוכל אבניו.
כבר אלף שנים בוכה,
קורא לאבי אבותיו.
פזמון...