בא אביב

בא אביב. מראש עד שורש
בעצים תוסס לשד.
פעם טניה אל החורש
לטייל יצאה לבד

ארבעה פתאום כתרוה
רם כארז כל אחד;
הראשון - בחור צנוע
רק צבט אותה בצד

טרללללה…

השני, בלי מורך-רוח
על החול זְרקהּ מיד.
השלישי - אמן-פיתוח
לה התיר חגורת-בד

הרביעי - - - אך משירנו
יש למחוק פסוק אחד
פן תנהרנה גבירותינו
אל החורש הנחמד.

טרללללה…..