הרשי נא לי ילדונת

הַרְשִׁי נָא לִי יַלְדֹּנֶת,
אֵלְכָה נָא אֶל גַּנֵּךְ.
מַה תִּיף שָׁם שׁוֹשֶׁנֶת,
לוּ נִתְּנָה מִיָּדֵךְ.
הַרְשִׁי נָא לִי זוֹהֶרֶת,
לִקְטֹף לִי זֵר-שׁוֹשָׁן.
מַה יָּפִית לִי כַּוֶּרֶד,
לִבִּי נִמְשָׁךְ לַגַּן.

אַתְּ זֹהַר, אַתְּ קֶסֶם,
יַלְדָּה בּוֹדֵדָה.
תְּנִי חֶסֶד לָעֶלֶם,
וְיִתֵּן לָךְ תּוֹדָה.
מַדּוּעַ זֶה תִּמְנָעִי
לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים?
בְּעֵינַי חֵן תִּמְצָאִי,
אֶשְׁמֹר לָךְ אֱמוּנִים.