שני מכתבים

אִמָּא:
עַל נְיָר לָבָן וְצַח כַּשֶּׁלֶג
בָּא מִכְתָּב מִן הַגּוֹלָה
כּוֹתֶבֶת אֵם בְּדִמְעַת עַיִן:
"לִבְנִי הַטּוֹב בִּירוּשָׁלַיִם,
אָבִיך מֵת, אִמְּךָ חוֹלָה
בּוֹא הַבַּיְתָה לַגּוֹלָה!
בּוֹא הַבַּיְתָה לַגּוֹלָה!
נְחַכֶּה לְךָ בְּלִי הֶרֶף
מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב
בּוֹא הַבַּיְתָה, בֵּן חָבִיב
בּוֹא הַבַּיְתָה לָאָבִיב
בּוֹא הַבַּיְתָה
בּוֹא הַבַּיְתָה
בּוֹא, בֵּן חָבִיב".

בֵּן:
עַל נְיָר פָּשׁוּט, אָפֹר כָּאֵפֶר
הוֹלֵךְ מִכְתָּב אֶל הַגּוֹלָה
כּוֹתֵב חָלוּץ, בְּדִמְעַת עַיִן
שְׁנַת תַּרְפָּ"ד בִּירוּשָׁלַיִם:
"סִלְחִי לִי, אִמִּי הַחוֹלָה
לֹא אָשׁוּב עוֹד לַגּוֹלָה!
לֹא אָשׁוּב עוֹד לַגּוֹלָה!
אִם אָהֹב תֶּאֶהְבִינִי
בּוֹאִי הֵנָּה וְחַבְּקִינִי
לֹא אֶהְיֶה עוֹד נָע וָנָד!
לֹא אָזוּז מִפֹּה לָעַד!
לֹא אָזוּזָה
לֹא אָזוּזָה
לֹא!"