לא לדאג

ינואר ושלג כבר מלבין גגות
והלילות שוב ארוכים הם וקשים;
אך ככה בדיוק צריך להיות,
הריני מבקש את סליחתכן נשים.

אנקור נחבא בקן זרזיראי,
זרזיר יצא לנוד, פרש כנפיו אל-על
סלחו לי, לחוטא על חטאים,
אתם הנבלים, סלחו נא לנבל.

הנה כוכב-שבת שלי עלה,
לא שם לבו למחרף ולחנפן
עכשיו אלבש כותנת לבנה
ואערוך נרות שבעה על השולחן.

איפה יתהוללו עם רדת ליל
בהמולה פראית ירעישו נוודים?
רוחות קרות יצאו להשתולל,
יחוללו סביב ביללת שדים.

אשן ואחלום ריחות של שלג קר,
ריחות פרווה לחה ואש בארובה
ושוב פתאום אין קץ של העבר
קפאו ודק קולה של האומנת בה:
תישן, בני, שן.

לבוש אסיר נרקב במחנה,
לכל העצבונות הרי ישנו חשבון
מעל לואדי-יאר קול שיר עולה,
עיניך הרואות, הכל בסדר פה.

תישן, אבל תקפוץ-נא בעקשות
את אגרופך ובו הקלע של דוד;
הם יסלחו לי את האדישות,
אך לא אני להם, נשבעתי באבי.
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00