עת עלו ערפילים מן הגיא כמו עשן
ומבין העצים שם זנקו במנוסה
אילות פועמות – והנה כבר אינן.
בדממה שבלב הלילות
בחזי פועמות אילות.
בעין גדי מראש הצוקים לתהום
שם השקפנו אל נחל ירוק, רעשן.
ומבין הסלעים שם זינקו במנוסה
אילות פועמות – והנה, כבר אינן.
פזמון...
באחד הימים היפים פגשתיך
שעותינו היו קלילות באשרן
ופתאום הן חלפו נבהלות, במנוסה
כמו סיעת אילות פועמות – ואינן.
פזמון...