ולא היתה "רקלאמה",
שירים על שוש וציפ,
עם כל הלב השמענו...
אך, משמן – הון להון
עשינו הון, יא ג'מע,
תפסנו ה'פרינציפ
והוא תפס אותנו...
הנה, הנה היא מגיעה:
חרושת, הנוסטלגיה!
יצור דינאמי ומשוכלל
של אירועים ושל טקסים!
והקליינטים מוזמנים
למפגני היו זמנים,
להעלות את המוראל
(ואת מחיר הכרטיסים...)
אצלנו – מעליש! –
תמיד יש חומר-גלם:
פלמ"ח, תש"ח, וכך
גם ביל"ו וגם ניל"י...
כי אם בארץ יש
תעשייה כושלת,
אצלנו, בל נשכח! –
זה עסק רנטבילי...
פזמון...
ואם רק תכעסו –
ואז בשעה של חסד
נאמר, בקול מקסים,
במקום כל סנגוריה:
הרוטשילדים עשו
היסטוריה מן הכסף,
אך אנו כאן עושים
כספים מן ההיסטוריה...
פזמון...