אבקשך לי.
הה למה קויתיך.
מאן תתך לי.
זדים בני אמך
אצים הרע.
ולי אין כל בלתך.
לא אח לא רע.
– אבי מאן תתי.
אחים נחרו.
הוחילה אהובי.
ארחותי זרו.
– חכיתי לך עד-אור
על עין-המים.
לא באת סוכה-במר
ויפת-עינים.
הוחלתי ולא באת.
עצם עצבי-בי.
עתה החישי בת.
חלל לבי-בי.
– קרבי עונה מזמור
על עין-המים.
אבוא סוכה-במר
ומשוש-עינים.
– סוסי נמהר בועט
בקצר-רוח.
אף גם נפשי יוצאת.
הן יום יפוח.
עלי ואשאך
החשוקה-לי.
כנטות אלי חסדך
מי-לי ומה-לי.
– שאני דו-מדוד
על כנפי-רוח
ורפד ערשנו-הוד
צל התפוח.