ומתחילה ללמוד את גמגומי הסתיו
הים אצלה נרדם אט אט על הברכיים
ומתנגשם כילד בחזה גליו
לילה טוב, לילה טוב
לגנים ולטל הרטוב
מאוחר, מאוחר
עוד מעט ויהיה כבר מחר
עירי שלי כעת היא ממלכה של ליל
ורק האוהבים עומדים על משמרתה
וכשחובקים הם כך אט אט בשתי ידיים
חובקים הם זה את זו אמנם אך גם אותה
פזמון...
ובזכותם בלבד, שלווה אותה נושקת
ועד אשר יבקע השחר שהעור
החושך כמו תמיד הוא רק קטיפה של שקט
הכוכבים הם רק גחליליות של אור
פזמון...