היא הייתה חמודה.
בסיבוב הרצליה,
ליד הככר.
היא דרשה עשר ל"י-יה,
על הפרוטה.
הוא אמר לה עלי-יה,
יהיה נהדר.
אחר כך לא השמיע,
לה שום תקליטים.
הוא אמר תעזבי-יה,
סתם טרמפים פשוטים.
לא שילם לה אף ל"י-יה,
וכלום לא סודר.
הוא אמר תעבדי-יה,
בשבילי ממחר.
Elle etait si jaulille,
Elle etait מסכנה.
בסיבוב הרצליה,
היא שוב ממתינה.
אם תאמר לה עלי-יה,
אז תקח בחשבון,
זה עולה מאה ל"י-יה,
וזה חוץ ממלון.
זה סיפור לא מפתיע,
וגם לא נדיר.
אז מדוע מגיע,
אותו כאן לשיר?
כי הייתה מלודי-יה,
ששמענו מזמן.
וזאת רק פארודי-יה,
של הדוד אבידן...