גבעת התחמושת

"היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסויים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו".

בִּשְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים
נִכְנַסְנוּ דֶּרֶךְ הַטְּרָשִׁים
לִשְׂדֵה הָאֵשׁ וְהַמּוֹקְשִׁים
שֶׁל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

מוּל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים
וּמַרְגֵּמוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים
מֵאָה וְכַמָּה בַּחוּרִים
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹד לֹא קָם
חֲצִי פְּלֻגָּה שָׁכְבָה בְּדָם
אַךְ אָנוּ כְּבָר הָיִינוּ שָׁם
בְּגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

בֵּין הַגְּדֵרוֹת וְהַמּוֹקְשִׁים
הִשְׁאַרְנוּ רַק אֶת הַחוֹבְשִׁים
וְרַצְנוּ אֲבוּדֵי חוּשִׁים
אֶל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

"באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע ונפל פנימה".

יָרַדְנוּ אֶל הַתְּעָלוֹת
אֶל הַכּוּכִים וְהַמְּסִלּוֹת
וְאֶל הַמָּוֶת בַּמְּחִילוֹת
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

וְאִישׁ אֵי אָנָה לֹא שָׁאַל
מִי שֶׁהָלַךְ רִאשׁוֹן נָפַל
צָרִיךְ הָיָה הַרְבֵּה מַזָּל
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

מִי שֶׁנָּפַל נִסְחָב אָחוֹר
שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לַעֲבֹר
עַד שֶׁנָּפַל הַבָּא בַּתּוֹר
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

אוּלַי הָיִינוּ אֲרָיוֹת
אַךְ מִי שֶׁעוֹד רָצָה לִחְיוֹת
אָסוּר הָיָה לוֹ לִהְיוֹת
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות-חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו ליגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש. בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום".

בְּשֶׁבַע, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים
אל בית הספר לשוטרים
אספו את כל הנשארים
מגבעת התחמושת.

חָזַרְנוּ אֶל הָעִיר שִׁבְעָה
עָשָׁן עָלָה מִן הַגִּבְעָה
הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח גָּבְהָה
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.

עַל בּוּנְקֶרִים מְבֻצָּרִים
וְעַל אַחֵינוּ הַגְּבָרִים
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם בְּנֵי עֶשְׂרִים
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת.