כפינו פרשנו אל-על.
הצבי ישראל, שבנו אל במותיך,
ועל במותיך חלל.
אמור, הלנצח תאכל עוד החרב?
אמור, התשובה לנדנה?
קבל תפילתנו עם רדת הערב,
חדש בשלום השנה.
רק תן לתינוק החייכן שבמשק
לנום בשלווה את שנתו.
ואיש ישראל אז יניח לנשק,
ישוב אל גפנו, תאנתו.
רק תן ויותר לא תדמענה עיניים
של אם שכולה במכאוב.
וקול יבשר אז מירושלים:
"שלום לרחוק, לקרוב!"