עד מתי ספנים

כְּבָר בֹּקֶר הַשְׁכֵּם - הַיָּם עוֹד זוֹעֵם,
עַל הָרָצִיף הַמְּנוֹרוֹת נוֹצְצוֹת.
הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְהָרוּחַ הוֹמֶה
וְנִסְפָּג בְּקִרְעֵי הַחֻלְצוֹת.

שָׁמַיִם קוֹדְרִים, טָסִים עֲנָנִים
וְהַדָּם בְּגוּפֵנוּ לוֹהֵט.
בְּגָדֵינוּ בְּלוּיִים נִרְטְבוּ בַּגְּשָׁמִים
וְהַפֶּה רַק קְלָלוֹת הוּא פּוֹלֵט.

עַד מָתַי סַפָּנִים עוֹד נִסְחֹב הַשַּׂקִּים
וְנִטְעַן בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת,
נִפְרֹשׂ מִפְרָשִׂים לִקְרַאת מֶרְחַקִּים
וְנַפְלִיג, סַפָּנִים בַּסִּירוֹת?

לֹא נִסְחֹב עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב,
לֹא נִקְפָּא בִּכְפוֹר הָרוּחוֹת!
לֹא נִסְבֹּל עוֹד רָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא
בְּעַד שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת!

קִפְצוּ לַסִּירָה, אֳנִיָּה מְחַכָּה
סַפָּנִים, אַחֲזוּ בַּמָּשׁוֹט!
אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ
וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת!