ליל זהב

אֵי הַטַּל שֶׁלָּן בִּשְׂעָרֵךְ
וּגְנָבוּהוּ עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת?
אֵי הַתַּן שֶׁצָּחַק בַּשָּׂדֶה בְּלֵיל זָהָב?
מַה לִּי רַן חָלִיל שְׂפָתַיִךְ שֶׁטָּבְלוּ בַּזֶּמֶר?
מַה גַּנֵּךְ מִגַּן גַּנֵּךְ, הַחִנָּנִית?

עַל עֵשֶׂב לִי נוּמִי כְּבַחֲלוֹם,
אוֹר גַּחְלִילִית הִנֵּה כָּבָה פִּתְאוֹם.
אַתְּ בַּשְּׁעָרִים חֶרֶשׁ שְׂאִי בּוֹאֵךְ;
עַד אֶלֶף קוֹל אֵלַי יִרְעַשׁ קוֹלֵךְ!