מרדף

אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהַדְּבַשׁ בְעוֹרְקֵיהָ
אַךְ דָּם בִּנְחָלֶיהָ כַּמַּיִם נוֹזֵל.
אֶרֶץ אֲשֶׁר הָרָרֶיהָ נְחֹשֶׁת
אֲבָל עֲצַבֶּיהָ בַּרְזֶל.
אֶרֶץ אֲשֶׁר מִרְדָּפִים קוֹרוֹתֵיהָ,
אַלְפַּיִם דַּפִּים וְעוֹד דַּף, עַד שֶׁנִּשְׂרַף
עוֹד מְעַט כָּל חַמְצָן רֵיאוֹתֶיהָ
בִּגְלַל מְרוּצַת הַמִּרְדָּף.

אֶרֶץ אֲשֶׁר יִרְדֶפוּהָ אוֹיְבֶיהָ
וְהִיא אֶת אוֹיְבֶיהָ תִּרְדֹּף בְּמִרְדָּף.
הִיא אֶת אוֹיְבֶיהָ תַּשִּׂיג, אַךְ אוֹיְבֶיהָ
הֵם לֹא יִלְכֶדוֹהָ בְּכַף.
זוֹ הָרוֹאֶה אֶת חַיֶּיהָ מִנֶּגֶד
תְּלוּיִים כְּעָלֶה הַנִּדָּף.
הִיא יֶרֵאָה, אֲבָל כְּמוֹ לֹא הָיְתָה כְּלָל מֻדְאֶגֶת
תַּמְתִּין עַד לְתֹם הַמִּרְדָּף.

תֹּם הַמִּרְדָּף מִסְתַּתֵּר בַּנְּקִיק
וּמַצְפִּין אֶת פָּנָיו בְּמַחֲבוֹא, בְּמַחֲבוֹא,
אַךְ לְסוֹפוֹ הוּא יָבוֹא כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ
אֲשֶׁר מִמִּזְרָח הִיא תָּבוֹא.
אָז לֹא יוֹתֵר אִמָּהוֹת תְּקוֹנֵנְהָּ
וְלֹא עַל בְּנֵיהֶם הָאָבוֹת, כֵּן הוּא יָבוֹא
וְרַגְלֵינוּ עַד אָז לֹא תִלְאֶינָה
לִרְדֹּף בְּעִקְבֵי הַתִּקְווֹת.