שם יש חורשה ירקרקה ובחורשה סוכה.
כף רגל איש עדיין לא דרכה שם על מיפתן,
גרות שם שתי יונים צחורות, רק הן ואין בילתן.
אומרת יונה לחברתה: "צאי בקשי לי יון".
עונה יונה לחברתה: "יוני שלי איו?"
וכך הגו הן נכאים מבוקר ועד ליל,
אך דוד לבן בושש לבוא, לא בא להן גואל.
אומרת יונה לחברתה: "על מה נמתין לשווא?
לא בא יוני שלי, אטוס אני אליו!"
פרשו כנף יונים צחורות מארץ רחוקה,
אין עוד בחורש זוג יונים והסוכה ריקה.