יורם ישב על הכרמל חשב אהיה לרב חובל

יוֹרָם יָשַׁב עַל הַכַּרְמֶל,
אָמַר: אֶהְיֶה לְרַב חוֹבֵל.
אַפְלִיג הַרְחֵק לִי בִּסְפִינָה,
אָבִיא לְאִמָּא מַתָּנָה.

יָרַד אֶל הַנָּמָל מִיָּד,
פָּגַשׁ שָׁם יַמָּאִי אֶחָד.
אָמַר: קָחֵנִי בִּסְפִינָה
נַפְלִיג הַרְחֵק אֶל מֶרְחַבְיָה.

וְהַסַּפָּן, בָּחוּר נֶחְמָד,
הִסְכִּים. נַפְלִיג הַרְחֵק, הֵידָד!
הֵרִימוּ עֹגֶן וְיָצְאוּ
אַךְ מַה קָרָה? נוּ, נַחֲשׁוּ!

יוֹרָם הֶחֱוִיר, אָמַר: אוּלַי
כְּדַאי לַחְזֹר לַחוֹף, כְּבָר דַּי!
מוּטָב אֶהְיֶה לְרַב חוֹבֵל
שָׁם בַּחֹרְשָׁה עַל הַכַּרְמֶל...