שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, רַעֲנַנָּה!
הֵידָד! הֵידָד! גִּנָּה קְטַנָּה!
אֶת הָעֵצִים כִּסּוּ הֶעָלִים
וּבַפְּרָחִים יָרְדוּ טְלָלִים.
הַצִּפֳּרִים עָפוּ, דָּאוּ
הֵן מְסַפְּרוֹת מַה שֶּׁרָאוּ,
מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ בַּמֶּרְחַקִּים
לָעֲנָפִים הַיְּרַקְרַקִּים.
הֵידָד! הֵידָד! גִּנָּה קְטַנָּה!