הבלדה על מ.ז. פאיירברג

זוהי הבלדה על מם-זין פאיירברג
אשר יצא לצוד ציפור בעמק הבכא.
אך בבואו לשם נודע:
אותה ציפורת נחמדה
אל חלונו של חיים-נחמן כבר פרחה.
כן, הוא מצא לו דוכיפת-זהב יפה,
והוא נכנס ישר מתחת לכנפה.

כל הציפרים פרחו מעמק הבכא.
כל הציפורים מצאו בחורף את ביתן.
ורק מם-זין
שואל עדיין:
לאן?

מה עצוב, עצוב היה מם-זין פאיירברג.
כעס על נחמן-נחמן שבציפורו נגע.
ובחדרו בין הכתלים,
כתב סיפור – מילים, מילים -
ולגיבורו קרא הוא "נחמן המשוגע."

הו, ציפורי הקטנטנה מעבר-ים...
ומי יידע, יידע הדרך עד לשם?
פזמון...

כך נותר לבד-לבד מם-זין פאיירברג.
הוא לא מצא טווס-זהב, אפילו לא פשוש.
ואז שמע הוא הד עמוק:
"אל תחפש רחוק-רחוק,
כי הציפור היא אצלך, בתוך הראש!"
וכשראשו נמלא – ציץ-צויץ! – בציוצים
פתאום גילה שם קן, ובו... שלש ביצים.

כל הציפרים חזרו לעמק הבכא...
כל ציפור מצאה לה בית ופינה חמה.
ורק מם-זין
שואל עדיין
"אז מה?"
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00