הורת הנוער

הַיּוֹם נִרְקֹד כֻּלָּנוּ -
הִגִּיעָה עֵת לִרְקֹד;
מָחָר שׁוּב בִּמְלוֹא מֶרֶץ
נַמְשִׁיכָה לַעֲבֹד.
הַיּוֹם שִׁירָה בְּפִינוּ
וְצָהֳלָה בַּלֵּב;
הָבָה נִרְקֹד כֻּלָּנוּ,
בְּיַחַד נִסְתּוֹבֵב.

רַק פֹּה בְּשֶׁלָּנוּ
רַק פֹּה עָתִיד מַזְהִיר
כִּי זוֹ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת
לַזָּקֵן וְלַצָּעִיר.
בְּקֶצֶב שִׁירָתֵנוּ
נִמְשֹׁךְ אֶת הַלְּבָבוֹת;
הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ
לָשִׁיר וְגַם לִרְקֹד!

מִי עוֹד אוֹהֵב כָּמוֹנוּ
אֶת חֹפֶשׁ הַחַיִּים?
מִי עוֹד רוֹקֵד כָּמוֹנוּ
עַל כַּנְפֵי הַנְּשָׁרִים?
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע
עוֹד מְצַלְצֵל הַהֵד
וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ:
הַנֹּעַר כָּאן רוֹקֵד!