מוּל רוּחוֹת קַלִּילִים,
עוֹפָה-עוּף אֶל בְּחִירִי
תַּלְתַּלִּים-תַּלְתַּלִּים.
הוּא אֵינוֹ עוֹד אִתִּי,
הוּא בַּדֶּרֶךְ נוֹדֵד.
טוּס, הֱיֵה לְרִשְׁתִּי
בָּהּ לָכֹד יְלָּכֵד.
שָֹא, הָרוּחַ הַקַּל,
שְֹעָרִי וְסוֹדִי,
וְלַדֶּרֶךְ שְׁאַל
בָּהּ הָלַךְ-לוֹ דּוֹדִי.
הִתְנַפְנֵף, תַּלְתַּלִּי,
מֵעָנָן בַּמִּזְרָח,
מִשִֹיחִים מְצִלִּים,
מִנִּצָּן שֶׁפָּרַח.
הִשְׁתַּזֵּר, בְּהִירִי,
בָּאִילָן הַיָּרֹק,
הִתְלַוֵּה לִבְחִירִי
עֲלֵי דֶּרֶךְ רָחוֹק.
הֲבִיאֶנּוּ בִּסְּבַךְ
מֶשְׁיְךָ הַטָּהוֹר,
זִכְרוֹנִי בַּל יִשְׁכַּח,
לְבָבִי כִּי יִזְכֹּר.
כִּי יַרְחִיק לַהֲלךְ
עַד מְאֹד אֲהוּבִי,
תִּמְשְׁכֵהוּ מָשֹׁךְ
חֲזָרָה אֶל נָוִי.
תִּלְכְּדֵהוּ בְּאוֹן,
תִּמְשְׁכֶנוּ בְּעֹז,
עַד יַקִּישׁ עַל חַלּוֹן
וְלִבִּי יַעֲלֹז.
אָז לָרוּחַ אֲצַו
לִסְרֹק שְֹעָרִי,
כִּי דוֹדִי לִי יְצַף
בְּפִתְחֵי שַׁעֲרִי.