המלח המאושר

יחידה שלי, מתוקה שלי,
אהובה עד עולם,
התרצי חמדה, להיות אישה
למלח השב מים?

מלכלך אתה ומוזנח אתה,
והריח – אללי,
התנדף מלח ממולח שלי,
התנדף לך ודי!

מלכלך אני ומוזנח אני
והריח – אללי,
אבל כסף רב וזהב איתי
העובר לו על גדותי.

כששמעה את זאת יעלת החן,
על ברכיה כרעה:
"אתחתן אתך, מלחי שלי,
בוא נרוץ אל החופה!"

לא טיפש אני, לא אויל אחד,
לא שוטה בן שוטה,
שאשא פתאום לי סתם בת-כפר אחת,
סתם בית כפר ללא פרוטה!

את הים אחצה ובקול אשרוק,
גם אשיר כמו שבעה,
ובבוא היום בששון אצעד
עם אחרת לחופה.

מאשר אני, מסוחרר אני,
וחפשי – עד בלי די,
ולא שם פרוטה, לא אכפת לי כלל
מה כולכם חושבים עלי.