השבועה שהופרה

  • תרגום: אלמגור דן
ביום של קיץ בהיר וחם
על גבעה ישב צמד אוהבים
ישבו דומם, מבטם לים
ופניהם עצובים, עצובים

לא אוכל, מרגרט שלי
לשאתך לאשה, יקירה, יקירה
כי מחר בשעה חמש
אשא לי אישה עשירה

ולמחרת בשעה חמש
צלצלו בכפר פעמונים
והיא יצאה לה אל הנהר
ולא שבה משם בחיים

וברדת אותו הליל
ובתום השירים, המחולות (חולות)
אז הופיעה רוחה שלה
לצידה של מיטת הכלולות

האם תאמר: הזאת כלתך?
הו, ויליאם שלי, היקר, יקר
כי היא איתך כאן במיטתך
ואני שם בקבר הקר

הו, חלמתי חלום איום
אז הקיץ העלם נפעם, נפעם
שחדרנו כולו אדום
וערשנו מוצפת דם

עם שחר הוא אל ביתה מיהר
ונקש על דלתה, אך לשווא, לשווא
שבעה אחים לה היו, שבעה
את הדלת פתחו לפניו

איה היא מרגרט?
מדוע זה היא שוכבת דומם?
הניחוני ואנשק לשפתיה
שאין בהן דם

והוא גחן על הפה הקר
והם הניחו עליו את חרבם, חרבם
ראשו צנח, מקוטע צוואר
ושפתיה אדמו שוב מדם

הם קברו את שניהם יחדיו
ויחדיו ישכבו הם לעד, לעד
מלבבה ורד בר צמח
מלבו עלה רק סרפד
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00