יד ענגה היתה לה

הוֹי, יָד עֲנֻגָּה הָיְתָה לָהּ –
אִישׁ לֹא הֵעֵז גַּעַת בָּהּ.
זוּג שְׂפָתֶיהָ שָׁנִי חֵן –
רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן,
הוֹי, אִמָּא, רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן.

הוֹי, בִּלְחָיֶיהָ הַחַכְלִילוֹת
שִׂחֵק תָּמִיד בְּרַק-הַפָּז;
רָעַד תָּמִיד חֵשֶק-רָז
בִּלְחָיֶיה הַחַכְלִילוֹת,
הוֹי אִמָּא, בִּלְחָיֶיה הַחַכְלִילוֹת.

הוֹי, אַךְ בַּלֵּיל הַהוּא הַזַּךְ,
עֵת שֶׁשְּׁטָפָהּ צֵל הַסְּבַךְ,
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
הוֹי, אִמָּא, אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.

הוֹי, עַיִן שְׁחֹרָה הָיְתָה לָהּ –
אוֹר וָצֵל הִתְנַגְּשׁוּ בָּהּ.
עַל מִצְחָהּ רַעַד עוֹד,
טַל הַיַּלְדוּת מָלֵא הוֹד,
הוֹי, אִמָּא, טַל הַיַּלְדוּת מָלֵא הוֹד.

קְוֻצַּת עַרְמוֹן הָיְתָה לָהּ
שְׁתֵּי כְּתֵפֶיהָ כֻּסּוּ בָהּ;
וּלְחָזָהּ – לֹבֶן שֵׁשׁ,
רֵיחַ קַיִץ וִיקוֹד אֵשׁ.
הוֹי, אִמָּא, רֵיחַ קַיִץ וִיקוֹד אֵשׁ.

הוֹי, וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לֵיל
חֶרֶשׁ נָשְׁקוּ צֵל אֶל צֵל
אָז אֶת לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ,
הוֹי, אִמָּא, אֶת כָּל לִבָּהּ מָסְרָה לוֹ.