קוין ברי

  • תרגום: שבתאי יעקב
יום שני, חצר הכלא,
עץ תליה עוטה קדרות,
על החבל קאוין בארי
מת למען החרות.

רק יוד-חית מלאו לנער
אך גאה וזקוף קומה
עם עלות עמוד השחר
הוא צעד אל התלייה.

"אל תתלו אותי כמו כלב
המיתוני כחייל,
הן לחמתי בעד אירלנד,
אז, בבוקר מעורפל.

סביב אותה חנות של לחם
לא הרחק מן הנמל,
איש מול איש בקרב לחמנו,
המיתוני כחייל".

תא עגום בבית הכלא,
קצת בטרם התלייה,
האנגלים ענו את בארי,
כי שתק ולא גילה

מי ומי רעיו לנשק,
מי לחם איתו בקרב,
"אם תלשין – תצא לחופש" –
אבל הוא קפץ שפתיו.

דום ניצב, ניצב מתוח,
כשנפרד לאחרונה,
מאמו – שבורה מצער
ובוכה ביגונה.

מה קשה היה הרגע,
מה עצוב הוא ונורא,
אבל חוק הוא: קאוין בארי –
בנה של אירלנד – זו גזרה.

"בני שלי, הנה המוות
מחכה על הגרדום",
מר בכתה אמו של בארי
כשברכה אותו שלום.

אז נפנה, אמר לה חרש:
"אל נא, אמא, אל תבכי,
זוהי אירלנד, אין אחרת,
זה החופש, זו דרכי".

יום שני, חצר הכלא,
עץ תלייה עוטה קדרות,
על החבל קאוין בארי
מת למען החרות.
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00