שיר הקוצרים

שירו שיר, טומני הזרע
גילו גיל, קוצרי הבר
כי כיסה דגן בשפע
פני שפלה והר.

ועתה קמה הבשילה,
מרחבי שדות מזהיב,
כה ברכוה גשם חורף
וחמת אביב.

הנה נצא נקצורה
המגל נניף באון,
עת שבלים תכרענה
חול נחולה ונרון.