שיר מוכר הפרחים

הקשיבו לי, אחים,
אני מוכר פרחים.
כי אין עוד לאדם ידיד כפרח.
שניהם מלבלבים
מול שמש ועבים.
שניהם נובלים לבסוף לצד הדרך.

הנה קרב צעיר ביישן,
נבוך, סמוק כמו שושן.
מראה על זר-סיגליות:
"מ-אלו תן-נא!"
הוא יד מושיט לי במבוכה.
קח, יא חבוב, בהצלחה.
היה שקט. היא מחכה לך, עלינא!

הנה קרב אלי נלהב
צעיר אשר היה לאב.
"נולדה לי בת. אני כבר אמא!
אה... כבר אבא!"
אני מושיט לו שושנים:
"נו, שתזכה גם לבנים!
ושהבת, תחיה, אמה תהיה גאה בה!"

גם אב אחר קרב לכאן,
גבו כפוף, ראשו לבן.
הן רק אתמול עם בן שובב
ממול עבר לו.
הוא מבקש זר נרקיסים,
על קבר בנו דומם לשים.
אני שותק. כי מה, כי מה
אוכל לומר לו?

וכך אני עומד לי כאן,
זרי-פרחים על הדוכן,
עומד ביום סגריר
או שמש מחייכת.
חולפות שנים, חולפות בלאט,
ואב שבנו אתמול נולד
קונה היום זר צפרנים
עם בוא ה... נכד.

חולף הזמן, עוברות שנים.
פרחים באים, פרחים נקנים.
לכל אחד סיפור נוגה או מבדח.
וכך, בבוא יומי אני,
ירכינו ראש על דוכני.
אך יזקפוהו שוב
לקול תינוק צורח.
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00