קריר היה והשמיים עמוקים,
כשיצאתי, בת, אל ארץ הצוקים,
רציתי ללטף ראשך בכר,
אך הם קראו בשמי העבר המדבר:
"בוא אלי, בוא אלי,
בוא אל המדבר, אל המדבר."

הרוח סערה, בוערת בדרכים,
הרחק, הרחק מכאן הילדים בוכים,
חשבתי עוד אצא אל השדות,
אך הם קראו בשמי מכל הואדיות:
"בוא אלי, בוא אלי,
בוא אל המדבר, אל המדבר."

אבק, אבק לבן, ותהום ואבנים,
ליד ביתנו, בת, פורחות השושנים.
עייפתי, בת, אני צמא מאוד,
אך הם קראו אלי מכל התהומות:
"בוא אלי, בוא אלי,
בוא אל המדבר, אל המדבר."

מעבר המדבר המת היום גווע,
בחלוננו עוד שעה של אהבה,
אני רוצה ללחוש: "ליל מנוחה",
אך הם קוראים בשמי מתוך החשיכה:
"בוא אלי, בוא אלי,
בוא אל המדבר, אל המדבר."

פתאום חשך הכל, שחור כשער ראשך,
רציתי עוד לקום, רציתי לחייך,
יודעת את, הרוח כאן קרה,
והם שתקו פתאום, ואיש כבר לא קרא:
"בוא אלי, בוא אלי,
בוא אל המדבר, אל המדבר."
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00