שוב להורה

הָבָה נָעִיר לִבֵּנוּ,
לֶהָבָה נַגְדִּיל,
יַחַד נַגְבִּיר עֻזֵּנוּ
וּנְחַדֵּשׁ חֶדְוַת חַיֵּינוּ,
הָבָה נָשִׁיר שִׁירֵנוּ
אֶלֶף צְלִילֵי גִּיל,
עוּרוּ, עוּרוּ, רַנֵּנוּ,
הַמָּחוֹל מַתְחִיל.

שׁוּב לַהוֹרָה,
שׁוּב לַהוֹרָה,
שׁוּב נִרְקֹדָה וְנֵעוֹרָה,
הַמָּחוֹל יִרְעַם
נִתְגַּבֵּרָה,
חֵי הַשִּׁיר וְהַלְּבָבוֹת!
עוּרוּ, בְּנֵי הָעָם
הֵרָה, הֵרָה,
עוֹד נַחְצֹבָה לֶהָבוֹת!

מִי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ
לַהַט דּוֹר צָעִיר?
מִי זֶה אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ
אֵיךְ שָׁרִים פֹּה אָח וָרֵעַ?
מִי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ
מִי אֵינוֹ מַכִּיר?
הָבָה יַחְדָּו נֵצֵאָה
בְּמָחוֹל אַדִּיר.
פזמון...