צפת

כסלסולי ניגון עתיק
עולה ומתפתל שבילה;
אני הולך לי ומעתיק
את שיר הדמי והתהילה.

בכל אשנב וחרכים
נוצץ ירח של תוגה;
על מה ירד הוא משחקים
מפי-הליל עד לא הוגד.

על סף חצות בכי דורך
ויצו בזכות הבכי לחיות;
יוצא זקן והוא כורך
את הירח בבכיו.

נפקח חזון ומתנער
הליל – ולב ודמי רואים
איך שבעתיים יטהר
בבכי הדרך לאלוהים.

ולפי שבכל דמעה נחבא
הסוד לחסד הבאות,
לכן גם הירח בא
להיות דמעה בין דמעות.