בואה בצל קורתי;
ערשי לך ריפדתי,
בפרחי אהבתי.
יום ולילה לך ערגתי,
בך המו כל-רעיוניי;
סורה לגני העלם,
בא וקטוף משושניי.
לאן תנוד העלם?
בואה ורגע בזרועותיי;
מיין הרקח אשקך נא,
מעסיס-שפתותיי,
יום ולילה לך ערגתי,
בך המו כל-רעיוניי;
אל נא תשט מעליי העלם,
בוא ורווה מעדניי.