נצח

בזרוע דוקרת חיבקני עולם
ערך לי אש תופת,
ואנוכי בוער ואינני אוכל.
ושוב אני קם ופוסע קדימה.

כורע אני תחת עול הריסות
אניע גלגל וחשמל בו אזרימה.
אני משתטח כאבן-יסוד
ושוב אני קם ופוסע קדימה.

רתמתי גופי כמו סוס ברתמה,
השוט יצליפני, רגליי כי ארימה
כאת המחרשת אבקע אדמה.
ושוב אני קם ופוסע קדימה.

שירי אפזר כזרעים בתבל,
כפרח על דשא יציצו בי פנימה.
אני רק כחוח יבש ונובל
ושוב אני קם ופוסע קדימה.