שירת הגליל

בַּלַּיְלָה בִּסְאוֹן שְׁנוֹת-עָבָר בַּעְיָם,
מֵרֹאשׁ הַנִּקְרָה עַד כִּנֶּרֶת הַיָּם
הָרוּחַ יָפוּחַ, הָרוּחַ יֵילִיל:
אֵיךְ נָפְלוּ? אֵיךְ אָבְדוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל?

צוּק סֶלַע תָּלוּל יִתְפַּעֵם וַיֵּהוֹם
עַל גַּבִּי יוֹדְפַת נִתְמַגְּרָה אֶל הַתְּהוֹם.
מִשֹּׁד גּוּשׁ-חָלָב לְבָבִי עוֹד יָחִיל;
קְדוֹשִׁים הַשְּׂרִידִים וְקָדוֹשׁ הַגָּלִיל.

וְרֶגֶב אֶל רֶגֶב נִדְבָּק וּמְדוֹבֵב:
פֹּה נִטְמַן כָּל מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
עַצְמוֹת יַד-אַחַת, מַחְרֵשָׁה וְחָלִיל
וּתְפִלָּה לַגּוֹסֵס: טוֹב לָמוּת בַּגָּלִיל.

הָרוּחַ, הַסֶּלַע, הָרֶגֶב, הַדְּמִי -
נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, - מִמֶּרְחָק שָׁב עַמִּי
לְהָקִים נֶהֱרָסוֹת וּשְׁמָמָה לְהַצְהִיל.
עוֹד יִחְיוּ, עוֹד יִבְנוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל; -
אָח, בְּנֵה הַגָּלִיל!