מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים
לִי יִלְאַט הָאוֹר,
לִי יִלְאַט הָאוֹר.
עַל גְּבוּרוֹת לִי יְסַפְּרוּ,
עַל דָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ,
עַל מִלְחֶמֶת דְּרוֹר,
עַל מִלְחֶמֶת דְּרוֹר.
וּגְדֻלָּה הָיְתָה לְךָ,
וַתִּכּוֹן הַמַּמְלָכָה,
וַתִּשָּׂא הָרֹאשׁ,
וַתִּשָּׂא הָרֹאשׁ.
קוּם, בֵּיתְךָ שֵׁנִית קוֹמֵם
וְחַדֵּשׁ מִבְצָר שׁוֹמֵם!
קוּם, עֲלֵה וּכְבֹשׁ!
קוּם, עֲלֵה וּכְבֹשׁ!
נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים
כֵּן סִפְּרוּ לִי סִפּוּרִים
עַל עָבָר שֶׁל עַם
עַל עָבָר שֶׁל עַם.
וַאֶשְׁמַע כָּל נֵר וָנֵר
לִי קוֹרֵא: קוּם, הִתְעוֹרֵר,
עַם חָיָה וָקָם!
עַם חָיָה וָקָם!