שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב

כִּי שִׂמַּחְתַּנִי אֲדֹנִי בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.
אֲדֹנִי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן אֲדֹנִי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.