בת הדרום

יוֹשֵׁב אֲנִי בָּדָד בְּחוּצוֹת הַכְּרַךְ,
עַל כּוֹסִית רֵיקָה כְּבָר רֹאשִׁי צָנַח
וְלִבִּי חוֹלֵם וְזוֹכֵר אוֹתָךְ,
בַּת הַדָּרוֹם.

אַתְּ מִשְּׁחוֹר הַגּ'וּנְגֶל חִיַּכְתְּ אֵלַי
קוֹל הַלְמוּת תֻּפֵּךְ בָּהּ הִסְעִיר דָּמַי,
לֹא קָמַל הַזֵּר שֶׁנָּתַתְּ לִי שַׁי,
בַּת הַדָּרוֹם.

עוֹד אֶזְכֹּרָה לֵיל הָאַהֲבָה
וּמְחוֹל תֻּפִּים סוֹעֵר
אַתְּ הָיִית בַּיַּעַר לֶהָבָה
אַתְּ הָיִית כּוֹכָב זוֹהֵר.

יוֹשֵׁב אֲנִי בָּדָד בְּחוּצוֹת הַכְּרַךְ,
בִּדְמָמָה לוֹחֵשׁ "שָׁלוֹם",
אַךְ לִבִּי לָעַד לֹא יִשְׁכַּח אוֹתָךְ,
בַּת הַדָּרוֹם.