אמא רחימא עטרת תפארת

אמא רחימא, עטרת תפארת,
הוי דומי רק רגע לא רב;
כבי בלבי את האש הלוהטת
ותני לי את מי שאֹהָב.

אהוב התאהבתי בנער בן-חמד,
הוי מותק שאין כמותו;
עמו אתחתן, רק עמו, הנחמדת,
אותו רק ארצה, רק אותו.

לשוח, חמדת-נפש, ביחד הלכנו,
מה טוב ונעים הוא היה;
הן כל בחורה עם בחור מטיילת,
אני רק נשארתי פתיה.

לשוח, חמדת-נפש, ביחד הלכנו,
ונחנו בעשב יחדיו;
איזהו הפסול שראה או מצא בי,
ולמה אותי הוא עזב?

חלום רק, הוי אבא, חלום רק, הוי אמא,
חלום רק היה חביבי;
עיניו השחורות עם תלתלי-החמד
הוי המה שיברו את לבי.

שטה לה פורחת, שנה לה בורחת,
הזמן כעשן הוא נמוג;
מזמן שהכרתי אותו ואהבתי -
עייפתי מבכות ומדאוג.

כתרוני סביב צרותי וסבוני,
כחבתן חביתו שיסֹב;
בחור בימינו שאהבה הוא מבטיח -
תאמינו כלכלב ברחוב.