א יידישע מאמע

נָשִׁים רַבּוֹת הֵן בָּעוֹלָם
אֲשֶׁר אוֹתָן תֹּאהַב
בְּכָל מָקוֹם אוֹתָן תִּזְכֹּר
אַף אִם בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב

תְּמוּנוֹתֵיהֶן אוֹתָן תִּשָּׂא
בְּתִיק עוֹר צְהַבְהַב
אַחַת וִיחִידָה הִיא זֹאת
אֲשֶׁר יָדְעָה לִכְבֹּשׁ לֵבָב

אַ יידישע מאַמע
הֵן טוֹב מִמֶּנָּה לֹא תֵּדַע
אַ יידישע מאַמע
תָּמִיד תַּרְחִיק מִמְּךָ כָּל רַע
אַתָּה שָׁכַחְתָּ כְּבָר
שְׁנוֹת יַלְדוּת, יְמֵי עָבָר
עֲתִיד הָעָם חָשׁוּב
כִּי לְכֻלָּנוּ הוּא יָקָר
אַ יידישע מאַמע
אוֹתָהּ זָנַחְתָּ בַּפִּנָּה
אַ יידישע מאַמע
עַל זֹאת הִיא לֹא שָׁמְרָה טִינָה
כִּי אַתָּה הַלּוֹחֵם
וְגִבּוֹר היּוֹם
לָהּ נִשְׁאַרְתָּ הַיֶּלֶד
שֶׁל תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם
מֵרָחוֹק תְּפִלָּתָהּ תְּלַוֶּךָ
בִּימֵי מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם

רָצִיתָ כְּבָר לִהְיוֹת חַיָּל
לִפְנֵי מִנְיַן שָׁנִים
הָיִיתָ אָז כְּבָר מְפַקֵּד
עַל כָּל הַיְּלָדִים

וּבִקְרָבוֹת עִם מַטְאֲטֵא
הָפַכְתָּ לְתוֹתְחָן
אַךְ מִי לְיוֹם הֻלֶּדֶת לְךָ
קָנְתָה רוֹבֶה קָטָן

אַ יידישע מאמע
כֵּיצַד יָכְלָה הִיא לְסָרֵב
אַ יידישע מאַמע
לוּ גַּם בִּקַּשְׁתָּ אֶת הַלֵּב
כִּי מַה לָּהּ בָּעוֹלָם
חוּץ מִשְּׁאֵרִית בְּשָׂרָהּ
אַתָּה זָרַקְתָּ
אֶת הַשֵּׂיבָה בִּשְׂעָרָהּ
אַ יידישע מאַמע
הִיא לָנוּ נֶשֶׁק יִחוּדִי
אַ יידישע מאַמע
קְרוֹבָה לְלֵב כָּל יְהוּדִי
כִּי אַתָּה הַלּוֹחֵם
וְגִבּוֹר היּוֹם
לָהּ נִשְׁאַרְתָּ הַיֶּלֶד
שֶׁל תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם
מֵרָחוֹק תְּפִלָּתָהּ תְּלַוֶּךָ
בִּימֵי מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם