הנני כאן

אני הולך אלייך כל ימיי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותיי
אבל אני איני מרגיש דבר
אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן, אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך הנני כאן כמו ציפורים חגות
הנני כאן מביט מן הגגות
הנני כאן כמו אבן בגדר
כמו סלע כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר

אני חוזר באלף גלגולים
אני נזיר בן מלך וקבצן
ובלילות לבכות על שועלים
אני חולם וער בך בו בזמן
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבוייה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה,
אלוהים, האלוהים גדולים
פזמון...

ואת חיכית כמו האבנים
וכמו הבור בהלך במדבר
זריחות רבות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר
כך ראיתיך יושבת ומצפה
ובעיניך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב
פזמון...