פמלה

שיער ארוך שחור משחור,
מבט עינה כטל טהור.
עורה לבן והיא כולה
תפילה אשר הלב צמא לה.

הו הו הו... פמלה

היתה עוברת בכל יום,
אותה שעה אותו מקום.
הוא לא ידע את שמה אבל,
היה ליבו הומה פמלה.
פזמון...

הוא לא ידע את שמה אבל,
היה ליבו הומה פמלה...
פזמון...

ויום אחד היא נעלמה,
מכל דמותה נותר לו שמה.
והיא תוהה האם אמת
או רק חלום היתה פמלה.
פזמון...