בלדה על השער הארוך והשער הקצר

שְׂעָרוֹ גֻּלַּח כְּשֶׁבָּא לַמַּחֲנֶה
שְׂעָרָהּ נִשְׁאַר אָרֹךְ וּבְלִי מַעֲנֶה
אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת אוֹתְךָ בָּרַעַשׁ הַגּוֹבֵר
שְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ, נַעֲרָה, שְׂעָרְךָ הַקָּצֵר

כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח,
בתוך האדמה הסבלנית וצברו כוח.
"חזרתי אלייך. אבל הייתי אחר"
שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

הרוח שיברה את העץ, העץ את הרוח
היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן לנוח.
"הגשם יורד, בוא הביתה מהר".
שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

העולם היה להם, כדיבור לא-ישיר,
לא נוגע בהם. לאט החלו לשיר.
כיוונתי שעוני. "מתי אתה חוזר?"
שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.

אחר כך שתקו, כצעדים מתרחקים.
השמים נפתחו. נסגרו ספרי החוקים,
"מה את אומרת?", "מה אתה אומר?"
שיערך הארוך, נערה, שיערך הקצר.
ביצועי השיר על ציר הזמן
מתנגן כעת
מועדפים
מומלצים
פתח
נקה
רשימת השמעה
פתח
00:00
00:0000:00