בת הדייג

הִשִּׁיק הַדַּיָּג סִירָתוֹ אֶל הַמַּיִם
לְעֵבֶר הַיָּם הֶעָמֹק.
יַלְדָּה קְטַנְטַנָּה אֲפֹרַת-הָעֵינַיִם
נָשְׂאָה תְּפִלָּתָהּ לְרָחוֹק.


אֵלִי, נְצוֹר מְצֻלּוֹת הָאֵינְסוֹף
וּשְׁמוֹר נְתִיבוֹת בַּיַמִּים,
כָּמוֹנִי עוֹמְדִים יְלָדִים עַל הַחוֹף
וְהֵמָּה בְּנֵי דַּיָּגִים.

רָחַק הַדַּיָּג, נֶעֱלַם אֶל הָאֹפֶק
וְרוּחַ נָשְׁבָה בְּהֶמְיָה.
אֵי-שָׁם עַל הַחוֹף עָמְדָה הִיא, בָּאֹפֶל
יַלְדַּת דַּיָּגִים הוֹמִיָּה.

פזמון...

חָתַר הַדַּיָּג אֶל הַחוֹף, אֶל הַסֶּלַע,
מִגַּל אֱלֵי גַּל בִּמְשׁוֹטָיו.
יַלְדַּת דַּיָּגִים מִי יִדְמֶה, מִי יִשְׁוֶה לָהּ,
לַיָּם לָחֲשָׁה, אֶל גַּלָּיו.

פזמון...