עצי הצפצפות היו גבוהים גבוהים
וכל אהבותינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.
באפרים אין קץ
אדום עולה הסתיו
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.
הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא
ואת כאיילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך
אשר גמעו מטל הערב הכחול.
פזמון...
החסידות צונחות אל תוך בריכות המים
החסידות פרשו כנפיים של שבת
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.
פזמון...