נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים
רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ
מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ
כִּי אֵינֶנּוּ.
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי
וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ
וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.
עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית,
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל,
וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.