דרך הטבק

אבא איש זקן אשמאי הוא,
כל היום בצל העץ ינמנם.
אוכל של ממש לא אדע מהו,
הזקן נוחר שם, וחולם.

ארץ עזובה היא דרך הטבק,
צהובת קוצים היא
וענן אבק.

הזקן במחיר של שק לפת
לגבר גס אותי מכר.
כל היום כותנה הו קוטפת
ובליל אתו אשכב.
פזמון...

שערי אדום מרהיב עין
אך נבל זה מבטו צורב.
לגופי שמלה אין עדין,
אין אוהב לי, אין אוהב.

מי יקח אותי מדרך הטבק,
צהובת קוצים היא
וענן אבק.