אדם לאדם

סָבִי נָטַע לוֹ בְּהֶסְתֵּר
חָרוּב צָנוּעַ
שֶׁעִם הָרוּחַ
הִרְכִּין רֹאשׁוֹ בַּעֲנָוָה.
בְּעוֹד שָׁנִים, אוּלַי יוֹתֵר,
יִתֵּן הוּא פֶּרִי
אִם יִשָּׁמֵר הוּא
אִם יְרַפְּדוּהוּ אַהֲבָה.

יֹאהַב אָדָם לְאָדָם
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם
לֹא יִלְמְדוּ מִלְחָמָה
לֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
יָבוֹא עוֹד יוֹם
וּבְנוֹ מִפִּרְיוֹ
יִטְעַם.

עָבְרוּ שָׁנִים, אוֹתוֹ חָרוּב
שָׁלַח צַמֶּרֶת
כֻּלָּהּ תִּפְאֶרֶת
וְאֵין כְּמוֹתוֹ לְגַאֲוָה.
וּפֵרוֹתָיו מָתְקוּ מִצּוּף
וְעִם הַקַּיִץ
נָשְׁקוּ שָׁמַיִם
לַעֲנָפָיו בְּאַהֲבָה.
פזמון...

יָדְעָה הָאָרֶץ גַּם דְּמָעוֹת
יָדְעָה הִיא חֶרֶב
הָיְתָה לְטֶרֶף
נִשְׁמַע בָּהּ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
גַּלְמוּד הָעֵץ עֲלֵי גְּבָעוֹת
רַק עֵז גּוֹנַחַת
בּוֹ מְנַגַּחַת
וְרוּחַ חֹרֶף מְבַכָּה.
פזמון...

אֶטַּע עֵצִים גְּבוֹהֵי קוֹמָה
זְקוּפֵי צַמֶּרֶת
רַבֵּי תִּפְאֶרֶת
שֶׁאֵין כְּמוֹתָם לְגַאֲוָה.
שְׂחוֹק יְלָדִים אָז יִשָּׁמַע
כְּיוֹם אָבִיב הוּא
הָרִים יַטִּיפוּ
פֵּרוֹת וּמֶתֶק אַהֲבָה.

יֹאהַב אָדָם לְאָדָם
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם
לֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה
לֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
יָבוֹא עוֹד יוֹם
וּבְנִי מִפִּרְיָם
יִטְעַם.